למה משמש פיקדון?
למה בעצם לוקחים פיקדון אם יש ביטוח מלא עם ביטול השתתפות ?
הפיקדון שנלקח \\ מוקפא בכרטיס האשראי שלכם בעת קבלת הרכב ומשמש את חברת השכרה כעירבון להחזרת הרכב עם טנק דלק מלא ונקי בפנים. במקרים בהם החזרת הרכב מתבצעת באחד משדות התעופה – הפיקדון משמש גם כעירבון להחזרת הרכב עם כרטיס כניסה לחניון. אלו אותם סעיפים אשר לא מכוסים בביטוח ולכן החברה רוצה להיות בטוחה שיהיה כיסוי מיידי להוצאות .
פיקדון לא משמש לתשלום קנסות, תשלום כבישי אגרה ותשלומים מסוג זה.
מכיוון שלכל הלקוחות שלי יש ביטוח מלא עם ביטול השתתפות – גובה הפיקדון נע בין 500-2000 זלוטי בהתאם לקבוצת הרכב שהוזמנה. זה כ- 25% מפיקדון רגיל שנלקח מלקוחות שאין להם ביטוח SCDW.
הפיקדון כאמור , נלקח בכרטיס האשראי של הלקוח בעת קבלת הרכב, בפעולה נפרדת, בסליקה אלקטרונית מאובטחת. אתם מקבלים גם תדפיס של המכשיר לסליקה.
*** לא מקבלים מזומן בתור פיקדון *** רק בכרטיס האשראי***
מתי משתחרר הפיקדון ומתי רואים את הכסף בחזרה בחשבון עו"ש ?
בדרך כלל – הפיקדון "ננעל" \ "מוקפא" ממסגרת העו"ש שלכם ולכן הוא פיזית לא עוזב את הבנק שלכם. מבחינתכם – אתם רואים חיוב של סכום הפיקדון, אבל זה כבר פעולה של הבנק שלכם שלוקח את הכסף מעו"ש ושם את זה בחשבון "חוצץ" של כסך משועבד.
בתום תקופת השכירות, אנו עושים "שחרור" של הפיקדון ( תלוי ביום בשבוע, בדרך כלל במסגרת יום עסקי אחד מרגע החזרת את המכונית וכמובן בתנאי שהחזרתם רכב נקי בפנים, עם טנק דלק מלא ועם כרטיס חנייה אם היה צריך).
אחר כך – זה כבר פרוצדורה של הבנק שלכם בארץ. בדרך כלל רואים את הכסף חזרה בחשבון בין 7-14 ימים, כאשר זה נובע מכך שבנקים בישראל לא אוהבים לעשות פעולות יזומות ומעדיפים שהשחרור תתבצע אוטומטי ("הקפאה" מוגבלת בזמן ואם הסכום לא נדרש – זה חייב לחזור אוטומטי לחשבון הלקוח).
למי שירצה אסמכתא רשמית – מוזמן לפנות אלי (בצירוף מספר הזמנה) או ישירות לחברה (באנגלית כמובן) ולבקש אישור על שחרור הפיקדון. אז, במקרים מסוימים יהיה אפשר לאלץ בנק בארץ להחזיר את הכסף לפני.
*** שימו לב – אם בטעות או בגלל סוג הכרטיס האשראי שלכם לא יהיה ניתן "להקפיא" את הסכום – מתבצע חיוב בפועל ואז אנו נצטרך לעשות פעולה יזומה של העברה לחשבונכם ישירות. ז"א , שאם אחרי החזרת הרכב תקבלו בקשה של חברת השכרה לספק IBAN , SWIFT ושם בעל החשבון – זה בסדר. כמובן, ניתן לאמת את זה מולי.
